למען האמת זו הפעם הראשונה שאני כותב בלוג. הפוסט הראשון אני אשתף בזה שכילד לא אהבתי שיעורי ספרות. העיסוק העמוק (מידי) לטעמי בניתוח של כל מילה, הברה ופסיק בכל שיר וספר היה מיותר לדעתי. היום ממקומי ככותב, אני יכול לאשש את תחושותי אך לשתף שישנו עומק מדהים שנמצא בדמויות שלי בספרים שכתבתי עד כה.
העיסוק העמוק (מידי) לטעמי בניתוח של כל מילה, הברה ופסיק בכל שיר וספר היה מיותר לדעתי. היום ממקומי ככותב, אני יכול לאשש את תחושותי אך לשתף שישנו עומק מדהים שנמצא בדמויות שלי בספרים שכתבתי עד כה.
ככותב, אני מרגיש מאוד אחראי לדמויות שלי. התחושה דומה לתחושה של אבא. המשמעת של הדמויות אמנם מופתית והן לא מורדות אבל הדיאלוג איתן, בכל אחד משלושת ספרי, במהלך הכתיבה הוא בהחלט דיאלוג מעמיק ומרתק.
Kommentare